ברית מילה במלטשה

בועז מולדבסקי רץ לבחירות להנהלת הבורסה מתוך אמונה, שעל הדור הצעיר להשתלב בפעילות הציבורית לצדם של הוותיקים והמנוסים, הן כדי לתרום רעיונות והן כדי להדק את החיבור בין הציבור למוסדות הענף. הוא התחיל בדרך כבר לפני שנתיים, כאשר נבחן לוועד הפועל להתאחדות, והוא מקווה שרבים מבני הדור הצעיר יבואו בעקבותיו.
כבר כשהיה בן שבוע היה ברור לבועז מולדבסקי שגורלו נקשר בגורלה של תעשיית היהלומים הישראלית. בשנת לידתו, 1967, חנכו האחים מולדבסקי בית תעשיית יהלומים במרכז התעשייה של גבעתיים ושם גם התקיימה ברית המילה של בועז. כשלמד ללכת הובילו אתו הצעדים הראשונים למלטשה ולמשרדי החברה, ועם השחרור מהצבא, ב- 1988, הדרך כבר הייתה ברורה לחלוטין.

מראשוני התעשייה
בועז מולדבסקי הוא בן למשפחת מולדבסקי, מראשוני תעשיית היהלומים הישראלית: אריה ז''ל, השני מבין שבעת ילדי המשפחה, שהגיעה ארצה בשנת 1935, נשלח לסייע בהקמת מפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל בבעלות אנשל דסקל ז''ל והרשל רוזנברג יבדל''א. תוך זמן קצר כבר אמר אשר דסקל המנוח על הבחור בן ה- 16: ''זה הקטן גדול יהיה''. אריה ז''ל היה הפועל הראשון שהתחיל ללטוש אבנים גדולות, וכל תקופת עבודתו בתעשיית היהלומים נחשב למומחה בתחום זה בקנה מידה בין-לאומי. בשנת 1943 התחיל לעבוד כעצמאי, ובהדרגה צירף את אחיו לעסקי היהלומים. ב- 1948 הקים את חברת האחים מולדבסקי. שותפו היה ישעיהו מולדבסקי ז''ל, אביהם של בועז ויוסי.

התחנה הראשונה בדרכו של בועז בענף היהלומים הייתה במלטשה של מולד-מולדבסקי שבה עבד כלוטש, ולאחר מכן למד כשנה את נושא הגלם בחברה ISI. עם תום תקופת החונכות נכנס לחברת האחים מולדבסקי, אותה הוא מנהל בשותפות עם אחיו, יוסי.
כיום מגדל בועז מולדבסקי, ביחד עם רעייתו, איילה, את בני הדור השלישי - אריה, בן התשע, עדן, בת השבע ושי-לי בת הארבע וחצי.

גם מחוץ לענף
מראשית קיומה הייתה חברת האחים מולדבסקי מעורבת גם בעסקי נכסי דלא ניידי. לחברה יש פעילות עניפה בתחום הנדל''ן בישראל ובקנדה. לפני כחמש שנים הרחיבו האחים בועז ויוסי את פעילות החברה לתחומים נוספים. האחים הקימו קרן הון סיכון שהשקיעה בשתים עשרה חברות סטארט-אפ בישראל ובחו''ל וגייסה 8 מליון דולר מקבוצת 'י. תשובה'. אחרי התפוצצות בועת ההיי-טק נותרו בחברה חמש אחזקות טובות ו''עדיין נשאר הרבה כסף בקופה המחכה להשקעות''. החברה המצליחה ביותר, אומר בועז מולדבסקי, היא חברת 'סימיגון' שהקימו טייסים יוצאי חיל האוויר, אשר פיתחו מערכות סימולטורים להדרכה על בסיס מערכות סימולטורים להדרכה על בסיס מערכות PC. עם הלקוחות הבולטים של 'סימיגון' נמנים חילות האוויר של ישראל, ארצות הברית וטורקיה. בועז ויוסי מולדבסקי נכנסו גם למגזר הקמעונאי הן בתחום התכשיטים, באמצעות שותפות מרכזית במיזם המוכר יהלומים ותכשיטים לתיירים בספרד, והן בתחום המזון המהיר, באמצעות זכיינות לרשת דומינו'ס פיצה בשוויץ ובלוכסמבורג.
אבל, עיקר עיסוקה של החברה, כבעבר, הוא בתחום היהלומים, עם ייצור אבני גלם מ- 10 קרט עד 100 קרט (בעיקר ברוסיה) ויצוא למרכזי צריכה שונים בעולם.

פעילות ציבורית
לפעילות הציבורית בענף נכנס בועז מולדבסקי לפני שנתיים, עם הבחירות לוועד הפועל של ההתאחדות. כחבר בוועדת דור ההמשך הצטרף לפעילות פורום היצואנים הצעירים. יותר ויותר הלכה וגברה בו ההכרה בצורך לשלב את בני הדור הצעיר בפעילות הציבורית בענף.
''בישיבות הפורום הגענו למסקנה, שאנחנו רוצים בשילובם של צעירים בכל מוסדות הענף, לרבות בהנהלת הבורסה. בעידודם של חבריי הצגתי מועמדותי לבחירות. דודי, יצחק, סייע לי בקבלת תמיכה גם מבני הדור הוותיק. אחד הדברים הבולטים לנגד עיניי הוא הנתק בין מוסדות הענף לבין ציבור העוסקים בענף. הציבור אינו מודע להחלטות המתקבלות ולפעולות הנעשות. אני קורא לבני הדור הצעיר להשתלב בוועדות של המוסדות השונים. אפשר לקחת חלק בפעילות הוועדות גם מבלי להיבחר להנהלות. פשוט, צריך לקחת יזמה ולבקש להשתתף''.
בהנהלה החדשה של הבורסה מכהן בועז מולדבסקי כיו''ר ועדת מחשוב, כחבר בוועדה הכספית וכחבר בוועדה המשפטית. במקביל הוא ממשיך בפעילותו בפורום היצרנים הצעירים של ההתאחדות במסגרת ועדת דור ההמשך.
לסיכום אומר בועז מולדבסקי:
''לענף היהלומים הישראלי יש יתרונות יחסיים. ליהלום שלנו יש מוניטין ויש ביקוש. המילים: תוצרת ישראל, מדברות אל הקניין והצרכן כאחד, עלינו להשכיל לנצל זאת.


01.05.2003 יהלום מס 173